2 הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. שֶׁאָמַר: ״אִם תַּצִּיל אוֹתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי בְּנֵי מַלְכוּתִי, שֶׁהֵבֵאתִי בְּנֵיהֶם כָּאן וּמֵתוּ, אַקְרִיב שְׁנֵי בָּנַי לְפָנֶיךָ״. עָמְדוּ וַהֲרָגוּהוּ: